אברהם זמיסט: "זכיתי להיות בישראל ביום הזיכרון ויום העצמאות, זאת חוויה שתמיד שולחת אותי אחורה להיסטוריה היהודית שלנו כעם"

קליפ חדש ומרגש, שיזם אברהם זמיסט, הוקרן בתום תפילת ערבית החגיגית של יום העצמאות בקהילת בני ישורון, בטינק, ניו ג'רזי בארה"ב.

המחווה של אברהם זמיסט והקהילה היהודית ב'טינק', ניו ג'רזי ליום העצמאות ה 73 למדינה

מי שיזם את הקליפ כמחווה ליום עצמאותה ה 73 של המדינה, הוא אברהם זמיסט, מפיק מוזיקלי המתגורר בעיר טינק, שנמצא הרב על קו ישראל ארה"ב, אך נבצר ממנו מאז פרץ הנגיף להגיע ארצה וכולו אכול געגועים.

"בשנים האחרונות, זכיתי להיות בישראל ביום הזיכרון ויום העצמאות", מספר אברהם. "זאת חוויה שתמיד שולחת אותי אחורה להיסטוריה היהודית שלנו כעם. היא מזכירה את הקשר החזק שלנו עם מדינת ישראל. תמיד ניסיתי לכתוב במילים את החוויה. לתאר את הרגעים המופלאים של בין הערביים = אותן דקות בהן עצבות יום הזיכרון לקדושים שמסרו את נפשם על ארץ ישראל. הופכת לחגיגה של עצמאות והודאה להשם על נס גלוי כבר 73 שנים. תמיד ניסיתי, אך לא הצלחתי לתאר זאת במילים. הדקות בהן העצבות הופכת לצהלה. מפעימות אותי. הרגשות האניגמטיים מתבהרים לפתע. הלילה הופך ליום".

‏זמיסט מתאר את הכמיהה לשוב להיות בישראל. לנשום את ירושלים. רצון שנחסם מאז נסגרו השמיים למי שאינו תושב ישראל. עם תעודת זהות ודרכון. הם עוקבים אחרי החדשות מישראל. מנסים להבין את ההנחיות הבריאותיות. ומתי כבר יוכלו להגיע.

"אנחנו תשובי הגולה. לא היינו בבית כבר יותר משנה. אנחנו כמהים לרגע שנוכל שוב ללכת ברחובות העיר העתיקה ולהתפלל בשריד בית המקדש. עבור רבים, כולל אני בעצמי, הכמיהה הזאת היא שמעניקה משמעות מוחשית למילים בתפילות היומיומית 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים' כמה פשוט, כמה רחוק, כמה קשה.

‏וכך, היום אני מוצא את עצמי בצד השני של האוקיאנוס, וגם כאן קרני השמש מציצות בין העננים והגעגוע גובר. לכן, חיפשתי משהו להרגיע את הערגה ויצרתי יחד עם חברי מתי שריקי, סרטון שמבוסס על שירו של חברי וידידי בני פרידמן, שיזכיר לי וירגש אותי ואת הקהילה שלי, ציונים אוהבי ישראל, בערב מלא הוד שכזה".

יום אחד יכול להיות היום.

לשמיעת השיר המקורי בערוץ הפייסבוק לחץ כאן